"יש סיבה לזה שיש שבלונה לחתונות", אמר לי אבישי,

"פשוט כי הניסיון מלמד שזה מתאים לכולם, ויש סיבה לזה שזה מתאים. ככה זה הופך לשבלונה". הסתכלתי עליו בחצי חיוך.
באותם הרגעים עדיין חשבתי שאני הולך להראות לכולם איך מנצחים את הסטטיסטיקה.
"תשמע, אתה לא מארגן את החתונה בשבילך נקודה. זה בשביל האורחים. אתה יכול להחליט מה אתה לובש, אבל זהו, כאן זה נגמר", המשיך אבישי בטון של מישהו שעבר את זה, ויודע.

 

אני בשלב הזה עדיין חשבתי שהחתונה היא בשבילי ובשביל כלתי. ושכל השאר יקפצו או ישארו בבית.

 

 

ואז חזרתי הביתה, ושמעתי את אהבת חיי אומרת "תשמע נראה לי שאני מעדיפה כבר להתחתן בערב".

לא האמנתי שזה קורה, אבל הסדק הראשון נוצר ולא הייתה דרך חזרה...

 

מסתבר שחתונות בימי שישי מתקפלות מוקדם מדי בגלל כניסת השבת, אם לוקחים בחשבון את זה שהחופה תתחיל ב 12-13, וחייבים לקפל בסביבות 4, המשמעות היא לקצר את החתונה לשלוש ארבע שעות. חשבנו על זה והבנו שכולם צדקו – שישי בצהריים זה לא עובד. השבלונה נשפה בעורפנו.

 

טוב, אז לפחות נעשה את זה במקום מיוחד וקלאסי, בלי הרבה גימיקים, חתונה פשוטה ואלגנטית.
שבוע הבא נלך לחפש אולמות ויהיה בסדר. או שגם שם מצפה לנו הפתעה?

 

המשך בשבוע הבא...