חיפשנו לעשות קצת ספורט. אני הרגשתי שישיבה מול המחשב 12 שעות ביום הופכת אותי לאט לאט לפדלאה, היא הרגישה צורך להיפרד מהקילוגרמים העודפים של ההריון, ובאופן כללי רצינו להתחיל לחיות כמו אנשים בריאים. הפעם האחרונה בה ניסיתי להיכנס לכושר הייתה לפני הצבא, והבחירה הייתה מוגבלת למדי – ריצה בים, פק"לים לפני השינה, והנה אתה שם... היום כמו בכל דבר אחר, גם זה מורכב. פילטיס, יוגה, משקולות, שחייה כזאת, שחייה אחרת, "אדם בתנועה", "הנעה שבתנועה" וים שמות אחרים לכל מיני וריאציות של דברים שלא ראיתי את עצמי עושה. היא אגב התחילה בקביעה ש"להזיע זה מגעיל, לא רוצה שום דבר שקשור לזה". ועכשיו לך תמצא לה חוג.
מצאתי. קראטה. והיא הזיעה, עוד איך הזיעה...
מה שמשך אותי לתחום זה הרושם שאם סבא יפני בן 90 יכול לעשות את זה, כנראה שגם בשבילי עדיין לא מאוחר מדי... מה שמשך אותה זאת הידיעה שיש שם מקום לנשים (הרבה מקום, יותר מחצי המשתתפים היו נשים שהתהדרו בחגורות בצבעים שונים, כולל שחור...) ושיצא לה להרביץ לי בלי חשבון (מתכון ידוע לכל זוגיות בריאה).
האימון התחיל ב- 20 דקות של קפיצות במקום. חשבתי לעצמי שכנראה שהגעתי לא ממש מוכן, כנראה שלחיצה על "גז/ברקס" בשני העשורים האחרונים של חיי לא ממש חישלו את שרירי התאומים שלי...
היא מצד שני עמדה בזה כמו גדולה, ורק נתנה לי מדי פעם מבטי "חכה חכה אתה תשלם על זה" והמשיכה לקפוץ כמו ילדה בת 20.
ההמשך כלל רבע שעה של מתיחות – או יותר מדוייק – קריעות. דמעתי.
היא חייכה אליי חיוך משועשע, והתיישבה ישיבת שפגאט כאילו רק אתמול היא הופיעה במופע המחול של בית הספר. הורדתי עגלי זיעה מהאף ודמעתי עוד קצת.
המשך האימון כלל קצת בעיטות, אגרופים, ושאר ירקות שהחזירו אותי אל הגבריות לה כל כך ערגתי.
בסה"כ היה נורא מהנה. והרגשנו שהחזרנו לפעולה שרירים שכבר מזמן שכחנו כי הם קיימים.
למחרת השרירים מעט כאבו, אבל אמרתי לחבר סקרן בעבודה ש"לא נורא, תוך שבוע אני נכנס לעניינים". ביום שאחרי, הכאבים התחזקו עד כדי כך שלא יכולתי לקום. ביטלתי את כל הפגישות, והתקשרתי אליה לעבודה לשאול מה שלומה... היא דווקא נשמעה ממש מאושרת מכל הסיפור - "נראה לי שהורדתי חצי קילו, מתי הולכים שוב?".
וככה מצאתי את עצמי באימון הקראטה השני (שדווקא עבר הרבה יותר טוב).
לסיכום? מומלץ בחום. בעיקר אם בא לכם לעשות את זה ביחד, ובעיקר אם אתה מבטיח לה מאז הפגישה הראשונה שיום יבוא ויהיו לך קוביות בבטן...